חזון הפנמ"צ

פיקוד ומנהיגות

מנהיגות הינה היכולת להוביל אנשים שלא רק מכוח הסמכות, אלא באמצעות השפעה, השואבת כוחה מהיכולת לרקום חזון, להוות דוגמא אישית, לראות את הפרט וצרכיו ולעורר השראה.

מנהיג ומפקד משמעותי הוא זה המניע את אנשיו לפעול מעל ומעבר לציפיותיהם מעצמם.

תחום זה בא לידי ביטוי בפעילות ראשית ע"י דוגמא אישית, התנסויות, הובלה אוטונומית של השוחרים, מפגשי מפקד ועוד.

אנו שמים דגש מיוחד על מנהיגות ערכית, המונעת מתוך שליחות- ולטובת הכלל.

העצמה: אחריות, בחירה ויוזמה

בחירה- השגת זהות מגובשת מחייבת מרחב, המאפשר שאילת שאלות ובחירה אישית שאיננה מאולצת, שכן כפייה יוצרת "זהות משועבדת", ללא מחויבות אמתית כלפיה. יחד עם זאת בחירתו של השוחר בלימודים במסגרת פנימייה צבאית, מחייבת אותו לאורח חיים וכללי משמעת כגון כללי לבוש וסדר יום, המקנים לו הבנה של ההקשר הצבאי בו ירצה לעסוק בעתיד.

אחריות– אחריות הינה התייחסות ראויה של אדם לדבריו, למעשיו ולאמון הניתן בו. נוסף על כך אחריות היא מעורבותו של אדם והשפעתו על עצמו ועל זולתו. יכולתו של אדם לקחת אחריות על מעשיו, וההבנה כי ביכולתו להשפיע על עצמו, על זולתו ועל הסביבה בה הוא חי היא נדבך משמעותי בהתבגרות. אנו בסגל הפנימייה נשאף להגדיל את מספר ההזדמנויות העומדות בפניו ללקיחת אחריות על עצמו, על זולתו ועל סביבתו ככל הניתן ולהוות לכך מודל ראוי.

יוזמה– מנהיג הוא זה שאיננו מסתפק ב"יש" ובמצוי, כי אם שואף להוביל את סביבתו אל האופק הרצוי. תהליך פיתוח המנהיגות, כערך לאופק הפיקודי של השוחר, מחייבת אותנו, כמחנכים ומפתחי מנהיגות, להעמיד אל מול השוחר את הציפייה ממנו לנקיטת יוזמה בתחומי הפעילות השונים בפנימייה, ולקיים מרחב מגרה ומאפשר יצירתיות והובלה.

איכות ומצוינות

עקרון המחויבות- מחויבות של הסגל להצלחת השוחרים, תוך מתן מענה מתאים לכל שוחר והטמעת מחויבות בשוחרים  לדרוש מעצמם רף גבוה בכל תחומי פעילותם בפנימייה, הרבה מעבר למינימום הנדרש.

עקרון ההוליסטיות- מבקש להגדיר כי מצוינות באה לידי ביטוי בכל רבדי הפנימייה והיא נדרשת מהשוחרים ומהסגל כאחד. תפקיד הסגל לייצר שפה ואווירה של מצוינות ולהדגים אותה הלכה למעשה.

עקרון התודעה- מצוינות היא תודעה ותחושת מסוגלות. כמחנכים, עלינו לספק סביבה תומכת ומכילה, תוך הפגנת אמון עקבית ביכולתם של השוחרים להתקדם ולהשתפר באופן מתמיד, וליצור אווירה של 'לתת יותר'.

יש להבחין בין מצוינות אובייקטיבית שפירושה הישגים גבוהים במיוחד באופן מוחלט, לבין מצוינות סובייקטיבית, שפירושה התקדמות משמעותית ומיצוי פוטנציאל ביחס לעצמי, היא המצוינות העיקרית הנדרשת בפנימייה.

אחווה ורעות

עקרון זה הינו פועל יוצא של עקרון האחריות, אך יש להבדיל אותו בשל תנאי החיים בפנימייה, המאופיינים בהשגחה מבוגרת מצומצמת יותר ובתחושת שייכות כיתתית חזקה. עקרון זה מבקש להדגיש את האחריות לזולת בכלל ולשוחר הצעיר ממך בפרט. השוחרים, הרחוקים מבני משפחותיהם רוב ימות השבוע, נדרשים לבנות רשת ביטחון חברית ותומכת, גם הרחק מן הבית. ערך דאגה לאחר, יבוא לידי ביטוי באופן מובנה. תשומת הלב לרעך ולקיחת אחריות על מצבו ותחושותיו הינה בעלת ערך חינוכי גבוה, התורמת ליכולת מנהיגות ופיקוד בעתיד.

תחושת שייכות

משחר ההיסטוריה, אנשים זקוקים לקהילה כמרחב של קשרים חברתיים משמעותיים המעניקים בטחון, הכרה, אפשרות השפעה, שייכות, זהות ומשמעות. הבחירה שלנו להשתייך, יכולה להיות הזדמנות נהדרת לחיות עם זהות שמתאימה לנו ולהפוך את השתייכותנו למקור עצמה וגאווה. אנו מאמינים שיצירת תחושת שייכות לפנימייה ותחושה של גאוות יחידה, יעניקו לשוחרים תחושת ביטחון וחדוות עשייה. מעבר לכך, הפנימייה היא מסגרת מייצגת לשייכות ל'דבר הגדול ממני', המקנה משמעות ועומק למעשי היומיום.