"וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" (דברים ח', י"ח)
התפיסה החינוכית בפנימייה רואה בעיסוק התורני- רוחני את מקור העוצמה ממנו יונקת מסירותנו לכלל ישראל ולארץ ישראל.
הפנמ"צ שמה לה כערך עליון את חשיבות הדרך התורנית. הפנימייה רואה ומפתחת את השוחרים להיות "מ"פ בן תורה". כנגזרת מכך, הפנימייה מקיימת מגוון רחב של לימודים תורנים 'לשמה'. הפנימייה יונקת מתורתו של הרב קוק זצ"ל ומונהגת בדרכו של מו"ר הרב חיים דרוקמן זצ״ל.
חיבור המעשה הצבאי והיומיומי מעצים את היכולת לשלב בין עדינות ומוסר לרוח קרב (כדוגמת דוד המלך, אשר מכונה במסכת מועד קטן "עדינו העצני"- שכשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ) והופך רעיונות אידיאליים ונשגבים לחיי מעשה.
לפיכך, כל פעולה ומעשה בפנימייה- קטנים וגדולים- מכוונים לרוח האידיאלית של אהבת ה' וישראל, בטהרת לב והוויית הלוחם והמפקד הישראלי.
מעבר לתוכנית ה"חיל והחוסן" אשר מיועדת לשוחרי הפנימייה בלבד, לימודי הקודש בפנמ"צ נלמדים בישיבה התיכונית "אור עציון", הסמוכה לפנמ"צ, ובמסגרת לימודים אלו ניגשים השוחרים ל- 5 יחידות לימוד מוגבר במקצועות הקודש.
"לעזרת ה' בגיבורים"(שופטים ה, כג)- "כביכול, שמי שהוא עוזר את ישראל, כעוזר את השכינה"(רש"י)
דמותו של השוחר תיבנה על בסיס בניין אמונה יצוק ואיתן. אנו מאמינים כי בניין אמונה שיטתי, מובנה ומסודר- תורם להבנת ערך מהותנו כיהודים בארץ ישראל, אשר זוכים להוות כוח עתודה לשירות הקרבי והפיקודי בצה"ל.
אנו נולדים מתפתחים וצומחים במהלך החיים שלנו. הנפש שלנו היא צלם אלוהים שה' נטע בתוכנו. המסע שאנו רוצים לעבור השנה הוא מסע מיוחד. הוא מסע אל עצמי , הוא מסע שבו נדרש ממני אומץ להכיר, להיפתח, לא לפחד מהעוצמות שאני חש בתוכי אלא להכיר אותם להתבונן בהם בצורה עמוקה ומתוך כך לגדול מהם- "אם אין אני אין אתה" .
ההבדל בין ידיעה למודעות הוא שהידיעה היא כללית וחיצונית ואני יכול להיות מנותק מהידיעה; מודעות זה שינוי הפוקוס- זה להסתכל על עצמי , איך אני מתנהג , מה אני באמת רוצה, מה באמת קשה לי, ואיך אני צומח מכך. כדי ש"אני" אוכל לעבוד ה' בצורה השלמה , אני צריך להכיר את "האני" שלי-לאחר שאנו מכירים את הנפש האלוהית שה' נטע בתוכנו. נמשיך את המסע שלנו ונכיר בעומק את יסודות האמונה שלנו, את התכלית שלנו כבני העם היהודי. ובפרט בדור המופלא שלנו , דור של גאולה , דור שעם ישראל חוזר לארצו וממש את חזון הנביאים. תכנית זו נלמדת כל שבוע לכלל הפלוגות ומועברת על ידי הרב נחום נגר, ר"מ בישיבת שדרות ומרצה במכללת ספיר.
"ט֚וֹב אֲשֶׁ֣ר תֶּאֱחֹ֣ז בָּזֶ֔ה וְגַם־מִזֶּ֖ה אַל־תַּנַּ֣ח אֶת־יָדֶ֑ךָ כִּֽי־יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים יֵצֵ֥א אֶת־כֻּלָּֽם" (קהלת ז', י"ח)
לימוד תנ"ך לאור דמותם של מנהיגי עם ישראל לדורותיו, אשר היוו דמויות אמוניות, מנהיגותיות וצבאיות גם יחד- אברהם אבינו (מלחמת ארבעת המלכים את החמישה), משה רבינו, יהושע בן נון (אשר היה מנהל את הקרב וחוזר לסדר את ספסלי בית המדרש) ודוד המלך (עדינו העצני).
נלמד את תולדות עם ישראל מתוך התבוננות בענקי עולם אלו, נתעמק בהיסטוריה התנ"כית השוזרת בעומקיה את מהותנו ונכיר את גבולות הארץ ותולדות המלחמות עליה.
החזרה על ההלכות הקבועות, לימודם והכרת דרך פסיקתם- הינם נדבך חשוב בבניית דמות השוחר- אשר הלכות אלה מכוונות את חייו ואת סדר יומו.
הקדושה מתחילה בצלחת!
יש בתורה הלכות רבות הדנות מה מותר לאדם לאכול ומה אסור. הלכות מורכבות, עם פרטים רבים, אשר בדרך כלל מסבכות את חייו של היהודי. קשה לאכול כשר, שכן אין זה נכון לומר שמאכל לא כשר הוא לא טעים. כל המאכלים טעימים, ויתכן שאף המאכלים הלא כשרים טעימים יותר.
למעשה היהודי צריך להסתובב עם אנציקלופדיה לכשרות בתוך הראש לפני שהוא פותח את הפה. יש לברר מה טעם הדבר, ומדוע התורה מקדישה כל כך הרבה מצוות ואיסורים למה שהאדם אוכל.
במהלך השנה נדון ונעמיק את ידיעותינו במקורות הראשוניים ובפוסקים האחרונים של מהות הלכות הכשרות ובאופן היישומי שלהם בחיי היום-יום כיהודים מאמינים וכמפקדים בני תורה בעתיד במערכת צבאית. תכנית זו נלמדת כל שבוע ומועברת על ידי הרב מאיר גואטה, ר"מ בישיבת אור עציון.
